|
|
|
|
|
•
|
| אני בעד דיון מעמיק וכתיבת חזון
|
תמר שקד |
|
|
May 29, 2010 | 23:25 |
|
|
שלום לכולם!
אני מאוד שמחה על המכתב של שרית, כי הוא מעלה יוזמה מאוד חשובה בעיניי.
במסגרת הלימודים של איתן ושלי השנה במרכז מנדל למנהיגות בנגב נתבקשנו לבחון את החזון של האירגון שאנחנו שייכים אליו. כשבאנו לבדוק את חזון בית הספר לא ראינו אותו מנוסח כחזון. ראינו הרבה נקודות ששייכות לחזון בהקדמה לחוקה, וגם בפתיח של החוברת שחולקה למשפחות בתחילת השנה הראשונה.
מאז נכתבו מסמכים אלה חלפו עשר שנים, ומי שמעיין היום בחוקה יימצא שהרבה מהכתוב בה לא ממומש ביום יום.
חשבנו שזה יהיה מתנה יפה לבית הספר לכבוד שנתו העשירית לכתוב יחד את חזון בית הספר, לבדוק את חוקת בית הספר ולערוך בה שינויים אם יש צורך, כך שתוכל להיות התאמה בין החוקה לבין המציאות.
אשמח להיות שותפה לקידום היוזמה הזאת.
כל טוב, תמר
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 30, 2010 | 07:33 |
|
|
מצטרף בחום ברעיון לבחון את החזון (זה לא אומר שמה שעשינו עד כה היה טעות).
אחרי חזון ומטרות נצטרך לראות שנו הולכים בכיוון הנכון ומה המשמעויות.
מתוכנן ביום שישי הקרוב המשך הפרלמנט ברעיון שהתחיל את זה והוא הקמת צוות קהילה ורכז קהילה על פי הצעה של איתן.
אשמח אם יגיעו עוד הורים וילדים לפרלמנט.
אורי קוצר
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 30, 2010 | 09:53 |
|
|
תמר, מאז שנכתבה החוקה אכן עברו 10 שנים. אבל מאז נכתבו עוד מסמכים (בחלקם הוגשו למשרד החינוך ובחלקם הופצו לקהילה) אשר בהם מופיע גם חזון. יתכן שהוא מתאים גם היום ויתכן שכדאי לעדכן אותו, אבל לא היה בדיוק "מדבר צחיח" בעניין הזה מאז הקמת ביה"ס ועד היום.
שיהיה יום נפלא, מיכל סטריער
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 31, 2010 | 17:55 |
|
|
כפי שאני רואה את הדברים, המטרה היא לא לפגוע באף אחד, לא לבטל עשייה של אף אחד, ולא לגרום לתחושות לא נעימות, אלא להתקדם קדימה.
לחשוב על עתיד בית הספר, מה נכון לנו היום, איך אנחנו רוצים להמשיך ולחנך את ילדנו.
וכל הזמן לזכור כי בית הספר הוקם באהבה ובאמונה גדולה.
שרית
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jun 01, 2010 | 18:55 |
|
|
אני שמחה שהעלית את הנושא. אני גם חושבת שבשנה ה10 לביה"ס יש לבדוק איפה אנו עומדים. מה השתנה , מה רוצים שישתנה , מה רוצים שיחזור , איפה יש התרופפות? ובעיקר ביה"ס הוא של כולנו. ילדים והוריהם והצוות שמורכב מהורים. לכן יש לפתוח מחדש דרכים להידברות לדיונים , למחשבה.כפי שבעצם היכרתי את ביה"ס כשהגעתי אליו. חשוב שאנשים ירגישו שהם יכולים להשפיע על הנעשה בביה"ס ושיש מקום לבחינה של הדברים. לי אין ספק שהדברים נעשים מאהבה ומאכפתיות. אחת הסיבות שהובילו אותנו לקדם , היא התחושה שיש אכפתיות וקבלה , שהדברים נעשים באהבה ובמסירות גדולה. וברור לי שהעלית את הנושא בגלל שהוא חשוב לך. אני מצטרפת לקריאה של אורי לבוא לפרלמנט ולהצביע בנושא של הקמת צוות קהילה. לאחר שצוות כזה יוקם אפשר לדעתי , להמשיך בדיון החשוב הזה של עתיד והתקדמות ביה"ס.
טובה מרק
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
Jun 04, 2010 | 01:03 |
|
|
הי מיכל,
אני שמחה לדעת שיש חזון כתוב לביה"ס ואשמח גם לקרוא אותו. יחד עם זאת, יש עוצמה מלכדת בתהליך של כתיבת חזון בקבוצה. נראה לי ששווה, אפילו אם יש חזון לביה"ס, להביא אותו לדיון ולאישור הקהילה. לשם כך צריך לתכנן תהליך מקצועי בונה ומכיל, כדי שנצא מחוזקים ומלוכדים יותר מהדיון.
אני גם חושבת שהגיע הזמן לקרוא מחדש את החוקה ולרענן אותה במידת הצורך. הקשר בין ההצהרות למציאות המתגשמת הוא הכרחי בעיניי, ואין להקל בו ראש. קוראים לזה היום אינטגריטי, וזה בסיס מעולה לכל תהליך של התבוננות במראה למטרות דין וחשבון בונים ומאפסים.
|
|
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 29, 2010 | 22:17 |
|
|
אתמול התקיים פרלמנט שאמור היה לדון בנושא הקהילתיות של בית הספר.
אכן דובר על הקהילתיות, אבל עלו גם נושאים רבים אחרים, ובעיקר עלתה השאלה לאן פנינו מועדות.
להזכירנו בית הספר החל את לפעול לפני כעשר שנים (ספטמבר 2000), ושנה וחצי לפני כן התחלנו (קבוצה של הורים) לפעול להקמתו. במהלך אותם שנה וחצי של הכנה הוקמה עמותה, נכתבה החוקה, נערכה הכשרה להורים ולמורים ולמעשה נקבעה התשתית הארגונית והמסגרת הלימודית של בית הספר, אותה תשתית, ואותה מסגרת שקיימים עד היום (חונכות, זמנים אישיים, מפגשי בוקר, העדר שיעורי חובה, ועדות ועוד).
במשך השנים החיים הכתיבו שינויים, אך שינויים אלה נעשו ללא שיתוף של הקהילה, ללא דיונים מעמיקים בין הצוות ההורים והילדים וחלק מהדברים יצר תחושות לא נעימות, משקעים, ומירמור בין החברים בקהילה.
היום לאחר כעשר שנים, לדעתי יש מקום לפתוח ולחשוב מחדש לאן פנינו מועדות.
למה לחשוב? כי עברו כבר מעל עשר שנים מאז שחשבנו על הדברים כקהילה בפעם הקודמת. כי הדברים שהיו נכונים ללפני עשור כבר לא רלוונטיים, כי חלק מהאנשים שהיו שותפים בחשיבה בעבר כבר לא חלק מאיתנו, כי היום שותפים אנשים נוספים שאז לא היו איתנו, כי כולנו משתנים, וגם הילדים כבר גדולים. וכמו שאבי אמר אתמול גם בזוגיות אחרי עשר שנים צריך לרענן....
אז אחרי עשר שנים הגיע הזמן לחשוב. יכול להיות שבעקבות החשיבה נחליט שהכל טוב ונפלא, אבל גם יכול להיות שלא.
אבל בטוח נהיה בטוחים יותר בצדקת דרכינו.
כרגע אני לא רוצה להציע את הדרך והטכניקה כיצד לעשות זאת.
אני רוצה שנגיע להסכמה שאכן צריך לחשוב לאן פנינו מועדות בקדם. ונחשוב יחד כיצד מערבים כמה שיותר חברי קהילה בחשיבה זו
אשמח לתגובותיכם.
שרית
|
|
|
|
|
|
•
|
|
|
May 29, 2010 | 23:55 |
|
|
אני מסכימה עם כל מילה. אשמח להיות חלק בתהליך ותודה לאיתן ותמר על "ניעור השטיח"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מקרא:
ללא תוכן °
הודעה חדשה 
|
|
לחיצה על העיגול תוביל לפתיחת ההודעה בעמוד נפרד
|
|
|
