אנו מאמינים שתהליך הלמידה היעיל ביותר מתרחש כאשר המוטיבציה ללמידה מבוססת על עניין, כדאיות ומשמעות בחיי הלומד.
בהתאם לתפיסה של "קדם", מנצלים הזדמנויות לחקירה ולרכישת ידע מלמידה מזדמנת ומלמידה מזומנת. הלמידה היא חלק מהחיים ולא מנותקת מהם וכאשר היא נובעת מהשטח נוצרת מחויבות ואחריות פנימית מצד הלומדים והמלמדים כאחד. עוד על-פי התפיסה, ישנן אין סוף שיטות למידה והוראה וכך גם נושאים ותחומים לעסוק בהם. אין אף שיטה המתאימה לכולם ב- 100% או שכולם מתאימים לה. ב"קדם" מנסים לגלות כמה שיותר שיטות שיתאימו ללומדים ולמלמדים, ממציאים דרכים חדשות שיתאימו לקבוצה ו/או ליחיד ומעל לכל לא שוכחים להקשיב וללמוד זה מזה ותוך כדי כך להתקדם הלאה.
ב"קדם" אין דרך אחת בלבד, ישנם כמה "מעגלים" ללמידה, לפעילות ולנביעתן והם קורים במקביל.
מתוך אמונה כי אין נושא חשוב יותר מנושא אחר, אין ב"קדם" שיעורי חובה. כל תלמיד מחליט על סדר יומו ועל סדר עדיפות משלו לנושאים בהם יעסוק.
ריכוז או ביזור בבית הספר?
כאשר הוקמו בתי-הספר , בתקופת המהפכה התעשייתית, ויתרה המשפחה על זכותה המסורתית לחנך את ילדיה. זכות זו הועברה לבית-הספר ולמורים המקצועיים וכאשר עברה המערכת מעבר למערכת חינוך ציבורית, הועברו זכויות החינוך למדינה. למשפחה נותרה אפשרות מעטה מאוד לקבלת החלטות ולמעורבות בחינוך הילדים. בכך בא לידי ביטוי הריכוז בחינוך.
כיום ההורים מבקשים להחזיר לידיהם את ההחלטות והמעורבות לגבי חינוך ילדיהם וזהו שינוי חברתי בעל חשיבות רבה ביותר. ניתן לקבוע ולאפשר דרגות ביזור שונות בנושאי חינוך שונים, בחירה במוסדות חינוך, במנהל/ת, במורים ובסביבה אידיאולוגית שונה.
החינוך הדמוקרטי מציע לצרף את הילדים למעגל המחליטים והבוחרים בנושאי החינוך השונים שהוזכרו ובנוסף לתת בידיהם את הבחירה במגמות שונות, בתוכניות לימוד, בנושאי לימוד ובהחלטות חברתיות הנוגעות להם ולסביבתם החינוכית ובעקבות כך להעלות את רמת מחויבותם ואחריותם לבחירות ולהחלטות שהם לוקחים בהן חלק. בכך בא לידי ביטוי הביזור בחינוך.
מקבלי ההחלטות בבית הספר
המאפיין העיקרי באופן ניהול וקבלת ההחלטות ב"קדם" הוא שכל הקהילה המורכבת מתלמידים, הורים ואנשי צוות, מקבלת ביחד את ההחלטות הנוגעות למדיניות בית-הספר ולחוקים הנהוגים בו - בישיבות הפרלמנט.
